זלמן בלחובסקי בתל-חי

לפי "אנשי תל-חי", כתבה וערכה: תמר שאקי, אוצרת מוזיאון תל-חי.

 

יליד 1901 (היה בן 19 ביום הקרב בתל-חי). עלה לארץ בשנת 1914 עם אמו ועם אחיו והצטרף כתלמיד כיתה ז' לגימנסיה "הרצליה" בתל אביב. בשנת 1919, בהשפעת דברים שנשא אברהם הרצפלד בפני תלמידי הגימנסיה, עזב את ספסל הלימודים ועלה לתל-חי עם שלושה מחבריו. הוא התמיד להישאר בתל-חי במשך כל תקופת המאורעות, קרי, למעלה משלושה חודשים. מאחר שהיה הצעיר שבחבורה היה נלהב לעשות כל מלאכה ובלבד שלא ייחשב כ"חלש בעבודה". על פי עדותו "כינו אותנו 'גימנזיסטים' וזה נתפרש כחלשים בעבודה. השתדלתי להראות כי אינני שונה מאחרים וכי תפוקת עבודתי אינה נופלת משל החברים הוותיקים. זה היה בשבילי מאמץ לא הייתי רגיל לעבודה פיזית". מגוון התפקידים שהוטלו על בלחובסקי לבצע ביום הקרב מעיד כי גם אנשי תל-חי ראו בו את הבחור הצעיר שנלהב למעשים.

 

א.  בתחילה הוא הוצב בחדר העליון (שנחשב ליותר מוגן).

ב.  הוא התחלף בעמדתו עם בנימין מונטר, כי טרומפלדור היה צריך אותו כ"מודיעין" לשיחות של הערבים אשר התגודדו בחורשה, בסמוך לחלונות הצפוניים של החדר המזרחי.

ג.   שימש כחובש שטיפל בטרומפלדור הפצוע ומאוחר יותר גם בטוקר הגוסס.

ד.  במהלך ההפוגה בקרב נשלח על ידי פנחס שניאורסון, המפקד שהחליף את טרומפלדור הפצוע, לעלות דרך מדרגות החצר ולהביא את ארגז העזרה הראשונה מהחדר העליון (בעוד שניאורסון והאחרים מחפים על בלחובסקי ממחסה הבית). את שנגלה לעיניו שם – מראה ההרוגים בחדר העלייה – גילה רק לשניאורסון, ששמר את הדבר לעצמו.

ה.  היה עם החברים שפרצו לחדר התחמושת.

ו.   הוצב לשמירה בעמדת התצפית שליד השער בתום הקרב, בזמן שהתארגנו לעזיבת החצר.

ז.   היה בין האחרונים לעזוב את החצר לאחר שֶיָרָה בפרה פצועה.

ח.  כשהגיע בלילה עייף ורצוץ לכפר גלעדי נרדם מיד וישן עד למחרת. לאחר מכן נמנה בלחובסקי עם הנסוגים מכפר גלעדי לאיילת השחר.

 

הנסיגה: ב-4 במרס 1920 בשעה תשע בבוקר, הגיעו 65 איש, שעשו את דרכם בגשם שוטף, יגעים וחבולים ממסע לילי בהרי נפתלי, לאיילת השחר.

בגדיהם ונשקם נטפו מים. חפציהם הדלים נישאו על גבם של כמה פרדים שהשאיל להם כאמל אל-אסד, הבֶּק השיעי של טייבה, הכפר שאליו נסוגו בחיפזון ממטולה ומכפר גלעדי ב-3 במרס בבוקר. יוסף ברץ, שפגש את הנסוגים באיילת השחר, כתב לחבריו ב"הפועל הצעיר": "שבו כל האנשים שבורים ויגעים, פצועים. הזכירו לנו את נסיגת הטורקים".